חמדת יהודה
ישראל
אנגלית
צרפתית
תורה פורצת דרך
מכינה קדם צבאית
בוא לפרוץ את החיים
גלעד לזכרם

ציקי ( צבי) אייזמן הי"ד

ציקי ( צבי) אייזמן הי"ד

בן לאה ואיתן. נולד ביום ו' באדר תשמ"ג (18.2.1983) בירושלים. אח צעיר לאורית, טלי, אלירז, יוסי, אבי ואלי.

בסיום לימודיו התיכוניים נכנס ציקי למכינה הקדם-צבאית "חמדת". ב"חמדת" למד, התפתח, גדל, נקשר לרבנים ולחברים ותכנן להישאר שנה נוספת. עקב המצב הביטחוני שינה את תכניותיו ובמחצית נובמבר 2001 התגייס לצה"ל. הרצון לתרום והנכונות להקרבה הובילו אותו לסיירת "אגוז" של חטיבת "גולני". ב"אגוז" מצא אתגר ועניין רב, בלט כחייל מצטיין וכמנהיג מלידה והיה גאה להיות חלק מהיחידה. מפקדיו זיהו עד מהרה את הפוטנציאל הגלום בו באומרם "על כמה חיילים ניתן לומר עוד בטירונות שהם יהיו מפקדים גדולים, על כמה מתוך אלה ניתן לומר שיהיו מנהיגים ויסחפו את צאן מרעיתם".

ציקי נפל בעת מילוי תפקידו ביום י' בתמוז תשס"ב (19.6.2002) בתאונת דרכים שאירעה בוואדי סלאמה שבאזור כרמיאל. בן 19 היה בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושלושה אחים, סבים וסבתות ואחיינים רבים. עמו נפל חברו לצוות רב טוראי אריאל חי.

אחיו של ציקי הספידוהו בשיר: "אחי הצעיר צבי יהודה / האם אתה שומע, האם אתה יודע / כמה אנחנו אוהבים אותך / כמה אנחנו חסרים אותך. / הצבי יהודה, על במותיך חלל / איך נפלו גיבורים / אל תגידו בגת, אל תספרו בחוצות אשקלון / איך נבט לו בלאט, איך צמח ופרח / איך הפך לעלם חמודות. / אל תספרו איך היה כה יפה / כה חזק ואמיץ ללא חת ומורא. / אל תספרו איך נאספו חברים / אוהבים ויפים סביבו בהמונים. / איך אמו אהבתו, איך אביו גידלו / איך אחיו ואחיותיו אהבו חיוכו. / ואל תספרו, לא, אל תספרו, איך הלך לדרכו / ואותנו השאיר...".